הקטנת מזונות

חיובו של בעל לשאת במזונות אשתו נובע מן ההלכה. אחת מן החובות שבעל לוקח על עצמו בזמן הנישואין (במודע או לא במודע) היא החובה לפרנס את אשתו. במקור, הייתה למונח משמעות במובן הצר של המילה – מזון, כלומר חובת הבעל לדאוג למזונה של האשה. אלא שכיום, משמעות המונח כוללת את כל יתר הצרכים האחרים כמו: תשלום בעבור מקום מגורים (בשפה המקצועית-מדור), ובכלל כך גם אחזקתו לרבות חשמל, מים טלפון, גז, ועד בית, ארנונה ולעיתים אף כבלים ואגרת טלויזיה, אחזקת רכב, הוצאות רפואיות, ואפילו קוסמטיקה, מספרה, בילויים וחופשים, תכשיטים ושאר הוצאות מהוצאות שונות שנשים מוצאות כחיוניות.

אחד מן העקרונות היותר רלונטיים (והיותר מקוממים) בהקשר זה הוא הקביעה ההלכתית, כי האשה "עולה עמו ואינה יורדת" כלומר, האשה רשאית לדרוש מהבעל לכלכל אותה ברמה המקסימלית שמצבו החומרי מאפשר, ועל הבעל לפרנס אותה "לפי עושרו ולפי כבודו". כלומר, אם האשה באה מבית עני אין הבעל רשאי לדרוש ממנה שתסתפק ברמה הנמוכה שהיתה מורגלת בה לפני הנישואין, ועליו לדאוג לפרנסתה על פי יכולתו שלו. לשון אחר, באופן עקרוני, על פי ההלכה ניסיון הפחתת מזונות,יידון, כמעט תמיד, לכישלון.

נבהיר, כי כל עוד אשה נשואה לבעלה, (ולהוציא חריגים מאד מסויימים) זכות האשה למזונות, תמשיך ותתקיים. על כן, לא אחת קורה שאשה אשר התרגלה להתמך על ידי הבעל, תעדיף לא להתגרש ותעשה ככל יכולתה על מנת "למשוך" את הליך הגירושין ולא לשים לו סוף (בין היתר באמצעות תביעה לשלום בית - ראה בהמשך), וזאת על מנת להמשיך ולקבל מכספי הבעל. קרי - היה ואשתך הגישה תביעה למזונות, מוטב לך כי תזדרז אתה ותפנה לקבלת סיוע מעו"ד מיומן המתמחה בתחום, שידאג כבר מיד להקטנת מזונות, שאם לא כן, אתה עשוי למצא עצמך עומד לבדך מול מערכת גבייה משומנת היטב, ממנה, יש להניח, לא תוכל לחמוק.

מזונות ילדים

מלידה ועד גיל 6

בין גיל 15-6

בין גיל 15 ל- 18

מזונות לילדים בתקופת השירות הצבאי

צרכים עודפים ("מדין צדקה") בהם חייבת האם להשתתף, הם כל מה שאינו צרכים בסיסיים,למשל: מעון, דמי כיס, שיעורי עזר, בילויים ועוד אלו הם צרכים שאינם מהווים צורך קיום בסיסי שבלעדיהם אי אפשר. בצרכים אלו על האב והאם לשאת באופן פרופורציונלי להשתכרותם. קרי, הצגה נכונה של הדברים על ידי עורך דין מיומן עשויה במקרה זה להביא להקטנת מזונות.

מזונות ילדים (בניגוד למזונות אשה) משולמים לפי צרכי הילדים ולא לפי עושרו של האב.

שוב, כמובן שכל אחד ואחד מאיתנו רוצה ומעוניין לפרנס את ילדיו כמיטב יכולתו. אך גם כאשר מדובר במזונות הילדים, עשוי גבר למצא עצמו נופל קרבן לסחטנות מצד אשתו/ גרושתו ולניצול לרעה של המערכת המשפטית. ראשית, באמצעות ניהול "נכון" של ההליך מצד האם תוכל האם לשכנע את הערכאה הדנה בנושא מזונות הילדים כי אין באפשרותה לקחת חלק במזונותיהם – באותו החלק בו היא אמורה (למשל באמצעות התפטרותה מעבודתה לפני הגשת התביעה). באופן זה, כל פרנסת הילדים תיפול על הבעל ובכך תמנע הפחתת מזונות לה היה האב זכאי. שנית, כפי שנבהיר בפרק הנוגע לאחזקת ילידים, ברוב המקרים משמורת הילדים תקבע בידי האם.

במצב זה, כאשר תגיש האם תביעה בשם ילדי הצדדים למזונות מן האב, סביר כי האם תנסה לנפח ולהגדיל את הסכום הנדרש למזונות הילדים. מובן כי איש מאתנו לא רוצה לחסוך מילדיו מאומה , ואיש אינו מבקש הקטנת מזונות לחינם, אולם, אל לנו לשכוח כי את הכספים שאנו אמורים להעביר לטובת הילדים, אנו נדרשים להעביר לידי האם. וכך, עלול האב למצא עצמו במצב, בו מדי חודש נדרש הוא להעביר לידי אשתו/גרושתו סכומים שייתכן והינם גבוהים בהרבה מן הסכומים הנדרשים לצורך גידול הילדים על רקע העובדה כי ממילא אין לו שליטה על אופן גידול הילדים ולעולם לא ידע מה עושה האם בכספים אותם היא מקבלת מידיו מדי חודש בחודשו.