טעויות נפוצות:

גבר לא ישלם מזונות אם עשה הסכם עם האם,
בטרם הלידה, הפוטר אותו מתשלום מזונות

לא נכון. כפי שכבר נאמר, חובת האב לשלם את מזונות ילדו אינה ניתנת לביטול בשום אמצעי - אף לא בהסכם מפורש בכתב. הסכם הפוטר אב מתשלום מזונות "אינו שווה את הנייר עליו הוא כתוב". הילד (באמצעות אימו) יכול תמיד לתבוע מזונות מן האב והאב יחוייב בתשלומם. הסיבות לכך הן שתיים. ראשית, נוכח העקרון המשפטי (המוצדק) לפיו טובת הילד קודמת לכל - גם להסכמים בין הוריו. שנית על פי דיני החוזים הסכם בין שני אנשים אינו יכול לחייב צד שלישי, קרי הסכם בין ההורים לא כובל את הילד מתלבוע (באמצעות אמו), את זכויותיו למזונות מאביו.

אשה שנתפסה בוגדת תפסיד את חלקה ברכוש

לא נכון בעליל. אין כל קשר בין התנהלות האשה במקרה זה לבין הרכוש לו היא זכאית. האשה תקבל תמיד את חלקה - ללא כל קשר לשאלה האם בגדה או לא.

אם אשה בגדה חזקת הילדים תהא אצל האב

לא נכון. שאלת החזקת הילדים נקבעת על יסוד "תסקיר סעד" מטעם מחלקת הרווחה ברשות בה מתגוררים ההורים. השאלה בידי מי תהא משמורת הילדים נקבעת על פי צרכי הילד וטובתו וכעקרון לשאלה אם האם בגדה בבעלה אין כל רלוונטיות לטובת הילד. בנוסף לכך קיימת "חזקת הגיל הרך" (הקבועה בחוק הכשרות המשפטית והפוטרופסות), אשר לפיה טובת הילד במצב הרגיל היא במשמורת אמו עד גיל 6. אך גם לאחר גיל 6 בתי המשפט לא נוטים להעביר את המשמורת נוכח עיקרון היציבות בחיי הילד.

לכתובה יש משמעות סמלית בלבד

כדאי שתדע מה אתה עושה. בסמוך לכניסתך בברית הנישואין, אתה מתבקש לחתום על כתובתה של זוגתך העתידית. על פי רוב, אין לך או לזוגתך מושג על מה אתה חותם ומה משמעות המסמך. ובכן, הכתובה הינה מסמך משפטי - חוזי לכל דבר ועניין, במסגרתו, מתחייב הבעל לשלם לאשתו את הסכום הנקוב בכתובה אם יגרש אותה. מדובר בהתחייבות חד צדדית של הבעל כלפי אשתו, שמטרתו היא להרתיע את הבעל מלגרש את אשתו. רובנו מתייחסים לכתובה ולסכומיה בביטול ויש האומרים כי "כמה שהבעל אוהב את אשתו יותר, כך סכומי הכתובה גבוהים יותר" ויותר מכך, הואיל ונהוג שהרב המחתן קורא בקול את הכתובה, רבים מתפתים ומתחייבים לסכומי עתק על מנת שקהל המוזמנים ישמע. מוטב שתזכור כי תכלית המסמך הינה להוות "קנס" על בחירתך להתגרש, והסכומים הרשומים בה יכולים בהחלט לחייב אותך ביום מן הימים. אנו סבורים כי אהבה לא מודדים בהתחייבויות כספיות של צד אחד למשנהו ודומה כי סכום סמלי שיכבד את הטכס יותר מאשר קנס עתידי בעבור בחירה חופשית, הולם את המעמד לא פחות מהחייבות לסכומי עתק.

הגבר לא חייב בתשלום מזונות במקרה של גניבת זרע

טעות קשה. האב חייב תמיד לספק את צרכיו החיוניים של ילדו עד הגיעו לגיל 15 (מזונות), ואין כל רלוונטיות למסגרת בה נולד. גבר שנפל קרבן לגניבת זרע ישלם בדיוק כמו אב שהוליד את ילדו מרצון במסגרת נישואין.

גבר לא ישלם מזונות אם אשתו משתכרת יותר ממנו

לפחות עד הגיע הילדים לגיל 15 אין כל משמעות ליכולת ההשתכרות של אמם. הדין קובע כי על האב לחלה החובה לפרנס את ילדיו עד גיל זה וליכולת ההשתכרות של אמם אין כל רלוונטיות.

מי שהתחתן בנישואים אזרחיים בחו"ל לא צריך להתגרש ברבנות

לא נכון. כל עוד שניכם יהודים אין "דרך עוקפת" נישואי יהודים בישראל יעשו תמיד, אך ורק בבית הדין הרבני. עם זאת, ההליך יכול להיות מעט יותר פשוט...

בעל המשוכנע כי אשתו הרתה לאחר יכול לדרוש ביצוע בדיקת רקמות על מנת לא לשלם מזונות לילד שאינו שלו

לא נכון. אומר הכלל: "רוב בעילות אחר הבעל", כלומר, הנחת היסוד הינה כי אם בעל ואשה נשואים (גם אם ידוע כי לאשה היה רומן מזדמן), אזי יש להניח כי הילד הוא מהבעל. בנוסף, כאשר גבר מבקש לבצע בדיקת רקמות (הן בבית המשפט והן בבית הדין), תדרוש הערכאה הדנה בבקשה את תגובת פרקליטות המדינה (המייצגת לעניין זה את טובת הילד), כאשר מדובר בילד שנולד בעוד הוריו נשואים - לא תותר האפשרות לביצוע בדיקת רקמות, וזאת, מתוך דאגה לשמו הטוב של הילד. משמעות הדבר הינה, כי אתה עלול למצא עצמך נתבע על ידי אמו של הילד - אשתך לכלכל את במזונות את ילדו של אשתך מאחר.

רכוש הצדדים יחולק רק אחרי הגירושין

עד לאחרונה נכון – מאז סוף 2008 לא נכון. התיקון לחוק יחסי ממון בין בני זוג אשר נכנס לתוקפו בסוף שנת 2008 הביא למצב בו רכוש הצדדים יכול להיות מחולק עוד בעוד הצדדים נשואים. כלומר: בהתקיים תנאים מסוימים, יכולה אישה לזכות במחצית מן הזכויות שנרשמו על שם בעלה במהלך הנישואים עוד בזמן שהיא נשואה לו. כל שצריך לקרות הוא שבית המשפט יוציא כנגד הבעל צו הגנה או צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת או צו הרחקה להבטחת מדור שקט. במקרה זה, תוכל אישה לזכות במחצית הזכויות מיד לאחר מתן הצו. הבעיה המתעוררת עם תיקון זה, הינה שהוא עלול ליצור מוטיבציה לנשים להגיש תלונות סרק בתקווה לזכייה בזכויות כלכליות.