רכוש הצדדים

מטבע הדברים צוברים בני הזוג במהלך הנישואין רכוש, כספים וזכויות שונות. במקרים רבים, נרשמים הרכוש או הזכויות על שם אחד מן הצדדים. כך למשל, ייתכן כי במהלך הנישואין, הקמת חברה ואת כל מניותיה רשמת על שמך, או אם אינך עצמאי, ייתכן ובמקום עבודתך צברת זכויות סוציאליות כגון קופות גמל, ביטוח מנהלים, קרן השתלמות וכיו"ב. זכויות אלה, מטבע הדברים, תהיינה רשומות על שמך בלבד. ואולם, כדאי שתזכור, עקרון יסוד בשיטת המשפט שלנו, הוא כי כל רכוש מכל מין וסוג שהוא שצברת במהלך חיי הנישואין, שייך בחציו לאשתך, והכל כמפורט להלן:

חזקת השיתוף

חזקה (אשר חלה רק על זוגות שנישאו עד 1.1.74), לפיה כל רכוש ו/או כספים שנצברו במהלך חיי הנישואין שייכים לבני הזוג באופן שווה על אף שהרכוש או הכספים רשומים על שם אחד מבני הזוג. החזקה קובעת שאם בני הזוג ניהלו מינימום של חיים משותפים תחת קורת גג אחת, כל אחד תרם את חלקו למשפחה בדרכו הוא ולכן כל הרכוש שייך לשני הצדדים בלי כל קשר לשאלה על שם מי הוא רשום.

כלל זה אינו חל על רכוש שהתקבל בירושה או במתנה מקרובי משפחה. על בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74 חל חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973 המחיל על בני הזוג את עקרון איזון המשאבים

עקרון איזון המשאבים

עקרון זה חל על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג – 1973, על זוגות שנישאו אחרי 1.1.74.עקרון זה קובע כי עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט - (1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.(2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות. (3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

חלוקת רכוש לפני הגירושין

בסוף שנת 2008 נפל דבר בישראל. חוק יחסי ממון בין בני זוג תוקן, באופן בו בת הזוג יכולה לשלשל לכיסה מחצית מזכויותיו הכספיות של בן הזוג, אף מבלי להתגרש ממנו. כך, אם עד לתיקון החוק היו איזון המשאבים וחלוקת הרכוש מותנים בפקיעת הנישואים, הרי שבעקבות התיקון, ייתכן מצב בו יחולק רכוש הצדדים עוד בזמן הנישואים בהתקיים תנאים מסוימים.

שינוי זה כשלעצמו לא היה כה משמעותי, אלמלא התנאים ו"ההזדמנויות" שהציב המחוקק לחלוקה מוקדמת של הרכוש. כך למשל, אחד התנאים שבהתמלאו תזכה האישה למחצית הרכוש גם לפני הגירושין, הוא מצב בו ניתן כלפי הבעל צו הגנה או צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת או צו הרחקה להבטחת מדור שקט (בדיון שנקבע למעמד שני הצדדים). דעתנו היא, כי מדובר בתיקון מסוכן, אשר עלול להוות תמריץ להגשת תלונות סרק. מעתה, בחסות החוק, כל שצריכה אישה לעשות על מנת לזכות במחצית מזכויות בעלה עוד בעודה נשואה לו, במהירות, יהיה להזדרז ולהתלונן על תקיפה. ברוח התקופה, רבים הסיכויים כי מערכת המשפט תנהג במשנה זהירות ותרחיק את הבעל מן האישה, ולו לתקופה קצרה. מיד עם הרחקה כאמור תפתח הדרך לאשה לבחור באם תרצה לשלשל לכיסה מחצית מזכויות הבעל כבר מיד ועוד בעודה נשואה לו.

יצוין כי מנגנון זה פועל גם בהיפוך המינים, אם כי אנו מוצאים כי נמוכים הסיכויים שביהמ"ש ירחיק אשה מביתה בגלל שבעלה התלונן כי תקפה אותו, מה גם שבמרבית המקרים לא תימצֶא מוטיבציה כלכלית לבעל לחלק את הרכוש עוד בזמן הנישואים.

מדור ספציפי

סעד שיכול להנתן אך ורק לאשה. בסמכות בית הדין הרבני להוציא צו הקובע כי דירת בני הזוג תשמש את מדורה הספציפי של האשה, וכך למנוע את מכירתה של הדירה בהליך של פירוק שיתוף. סעד זה אינו ניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה אלא אך ורק בבית הדין הרבני והוא יכול להוות דוגמא מובהקת למצב בו הבעל (או עורך דין לא מיומן מטעמו) טעו בשיקולים ובחרו לנהל את ההליך בבית הדין הרבני.